מלחמה נשכחת

לא שיר כתבו

כתבו על מלחמה נשכחת

קינה פצועה הייתה לה

שקטה מקול

מלחה, בכיה

הניבו רק מטפחת

דם יזע ודמעות

ספג אליו החול

ואין יודע

ואין שומע

את כאבה בלכתה

אין לב קורע

אשר יודע

שכחתה במותה

אין איש שמדבר

על מלחמה נשכחת

אל אן נושבת רוח

בנפש עייפה

רק הצללים עצמ

םבוכים את אובדנם

בסחף חול

אל מצולות הים

אני סיוט שלך

עמוק בתוכך

יושבת אני

לא מדברת, מייצרת

שקט רצחני

לא ידידתך

לא יקירתך

אני סיוט שלך

בלילה, בחושך

בקצה זווית עיני

מבהיקה ומתפשטת

כגידול סרטני

דמותי שם איתך

אך לא לצדך

אני סיוט שלך

גם אם תנסה לברוח

גם אם תבקש לשכוח

גם אם את שנתך תנעל

יחד עם כל רגשותיך, פחדיך

בעיניים תמימות ודומעות

ארעיד ואציל את הוויתך

באישון לילה כיום

אבוא עייפה אל מפתנך

ואבחר עבורי הפעם

להיות חלום שלך

רואה אותך

הוא נוגע בי

רואה אותך

הוא לועס לי את האוזן

רואה אותך

רואה את פניו כשהוא מנשק אותי

רואה אותך

הוא שוכב עלי ומנשק אותי בצוואר

רואה כוכב

הוא מגשש

רואה אותך

אני שמה לו את זה במקום באחת

הכי רואה אותך שבעולם

הוא מגביר את הקצב

עוצמת עיניים בשביל שלא אראה שום דבר שיפריע

אני מתנשפת ורוצה יותר

רואה אותך

הוא לוחץ שם שוב ושוב

זה כבר קשה פיזית

זהו, גמרתי, לא רואה אותך יותר

עד הפעם הבאה

עוד 5 דקות

קלות בלתי נסבלת

רק אושיט היד ואגע
הכל שם מחכה לי
כל שארצה
רק אחליט, רק אביע
היישיר מבט ואשיב
מרחק כה קצר
והיד שכתבה במרץ
עכשיו היא רועדת
הקול שהכביר במילים
חנוק בגרון
לא יכול לצאת, לבטא
את מה שברור, וידוע
מאמץ אחרון, קטן
רך כליטוף
אך קפאון משתק עייפני
התיש עד הבלתי אפשרי
עד ארץ חלומותי
והיא לנגד עיני
ובה לא אבוא
תמיד היה לי קל מדי
טוב מדי
מסוכן מדי

יובש

יובש, אין תחושה
אפילו הנשימה אינה גוברת
יובש, לב שממה
אפילו הדממה כבר לא בוערת
שקט לך, הס הליל
קול החלומות נדם לו
גם סיוט שהשתולל
נח על היובש ורגע לו
יובש, אין מגע
אפילו הסכין כבר לא חודרת
יובש, בית שלווה
רשת בטחון שלא נשברת
ריח שכר, מתוק מסוכר
רחוק, בראשיתי, לטפני

היי מאושרת

יום אלי יגיע
מיוחד ונדיר
בלתי אפשרי
להטוט של הזמן

והיא תהיה שם
תנוח לה, על ידי
מניחה על מצחי רטייה קרה
ובעיניה זוהרת
אני אסתכל בפניה
כה יפה ותמימה
ולה אני אומר – היי מאושרת

והיא בעיני תביט, ותצחק
ותאמר לי
רוח פראית, נשמה מיוסרת
ספרי לי, על מה את מדברת
זה החום שמדבר מפיך
השיכרון שמסמא את עיניך
זה רק תעלול, סובב את ראשך

והיא צוהלת, ותוססת, דמוית אשליה
כמו אינה כאן כלל, פרי הזיה
נפילה מחיים אחרים
חיים שלא באמת היו, רק נדמה

מלאת חדווה וכוח
היא תשיב לי בצחוקה המתגלגל
תענה לפרצופי השואל
וכמו הנערה הצעירה שהיא תתריס
אולי תניחי לי, קוראת היא אלי
תני לי לחיות את חיי
את חייך
לא אלה שלא לך הם, ולא יהיו
תני לי מרגוע כי עייפתי
עייפתי אני מציפיותיך
שחררי אותי
היי מאושרת

נשארת באולי

חושבת מה כדאי
ולא יודעת להחליט
אם כן ואם מתי
אוכל ישר שוב להביט
בזה אולי בהוא
שפעם בא אלי
אבל אני נשארת
נשארת באולי

נשארת באולי
ואין כאן שום ספק
נשארת באולי
ברגע מפנק
נשארת באולי
מוגנת מהרוח
נשארת באולי
כי כאן, רק כאן
זה בשבילי בטוח

חושבת לעצמי
שכלל כבר לא אכפת לי
וקצת להתשעשע
גם לפעמים מותר לי
לשם מעבר ים
אני נושאת עיני
וכך אני נשארת
נשארת באולי

נשארת באולי
אוחזת רוח שטות
כי אין לי בחיי
מקום לעוד טפשות
נשארת באולי
מוגנת מהרוח
נשארת באולי
כי כאן, רק כאן
זה בשבילי בטוח

נשארת באולי
עם רגש מחלחל
ועצב בעיני
הוא קודש מחלל
נשארת באולי
עם זה או עם אחר
נשארת באולי
אני רוצה יותר

תודה שאהבת אותי

תודה שאהבת אותי
גם כשויתרת
תודה שהמשכת לדאוג
גם כשרצית לשכוח
גם כשרציתי אני לברוח
ממני, ממך, מנשמתי
תודה שהרגשת אותי
גם כשנאטמת לרגש
גם כשהתנתקת
ואחורה לא הסתכלת
תודה שלחשת לי לא לוותר
תודה שאת נפשי
את פצעי הזמן בה
הרשת לעצמך ללטף
גם כשקמצתי אגרופים
גם כשאת מבטי הסטתי
גם כשהאשמתי ועקצתי בלהט מכאיב
תודה שהפכת לחלק ממני
ושלחת גרורות לכל עבר
תודה שהערת לחיים
את מה שנשאר רק שלך
את מה שחיכה לך, ועודו
תודה לך
שגם ברגעים הכי דוקרים
ובטונים הכי צורמים
אפילו בסבלי הרגשתי שייכת
הרגשתי איתך
גם כשהפניתי לך את הגב
תודה שגרמת לי לבכות
ונתת לי לנשום אותך
כשלא נותר לי עוד אוויר
תודה שחיבקת אותי
תודה שפצעת אותי
תודה שאהבת אותי

אילו יכולנו לדבר

הולכת לבדי
בפארק השכונתי
דורכת על עלים
נשברים גם בתוכי
לעצמי תוהה
בעיניים רטובות
על מה שהיה
ושיכול היה להיות
אילו יכולנו לדבר
מה היית לי אומר?
היית שומע
היית יודע
את הנעשה אין להשיב
אך אילו רק יכולנו לדבר
יכולנו להקשיב
רועדת קצת מקור
רוטטת מרוחי
דורכת על עלים
נידפים כמו כוחי
מביטה אל השמים
נשאבת אל השחור
מאמצת העיניים
ולא רואה שום אור
אילו יכולנו לדבר
מה היית לי אומר?
היית שומע
היית יודע
את הנעשה אין להשיב
אך אילו רק יכולנו לדבר
יכולנו להקשיב
חושבת גם עליך
ושאתה מרגיש
מה יש שם בעיניך
כשאתה מחריש
אבל אני יודעת
עמוק בתוך לבך
אם לדבר ביקשת
ודאי אכפת לך
אילו יכולנו לדבר
מה היית לי אומר?
היית שומע
היית יודע
את הנעשה אין להשיב
אך אילו רק יכולנו לדבר
יכולנו להקשיב

מגע אחר

כך במפתיע
מבלי להיזהר
תפס הוא אותי
כלל לא מוכנה
מגע אחר
מגע אחר
מרגש, ממכר
מגע רחוק
מאחורי הגב
מגע של אגב
מגע נבוך
שואל, מצטדק, מתנצל
מגע על תנאי
לא מתעסק ברגשות
יותר מדי
עליו אדבר
והנה הוא נאלם
לו בחשק אצפה
והוא כבר איננו שם
אך כאשר אפסיק להיזהר
מבלי שארגיש
יחמוד אותי שוב
המגע האחר